אפיקסבן ודביגטרן מדגימים עליונות בהיבט בטיחות על פני NOACs אחרים

נוגדי קרישה כמו הפרין ונוגדי ויטמין K הינם הטיפול הסטנדרטי הנוכחי (SOC) לטיפול ולמניעה של טרומבואמבוליזם ורידי (VTE). למרות ש-NOACs הושוו בעבר ל-SOC באינדיקציה זו, לא בוצעו מחקרים אקראיים מבוקרים (RCT) שהשוו ישירות בין NOACs שונים.

סקירה סיסטמית ומטה אנליזה של הרשת בוצעו בכדי להשוות את היעילות והבטיחות של NOACs בטיפול התחלתי וארוך טווח ב-VTE.

בוצע חיפוש שיטתי במאגרי מידע אלקטרוניים (במהלך יולי 2014) בכדי לזהות RCTs שהעריכו אפיקסבן, דביגטרן, אדוקסבן וריברוקסבן לעומת SOC. נכללו מבוגרים עם DVT מוכח, תסחיף ריאתי או שניהם.

בסך הכל, 6 מחקרי פאזה 3 נכללו: אפיקסבן (מחקר אחד, n=5,395), ריברוקסבן (שני מחקרים, n=3,423/4,832), דביגטרן (שני מחקרים, n = 2,539/2,568), אדוקסבן (מחקר אחד, n = 8,240). לא נצפו הבדלים מובהקים בין ה-NOACs בהקשר לסיכון ל-VTE ותמותה הקשורה ל-VTE.

טיפול באפיקסבן היה קשור עם פרופיל הבטיחות הטוב ביותר, והראה סיכון נמוך יותר באופן מבוהק לדמם מג'ורי או משמעותי קלינית שאיננו מג'ורי (CRNM), בהשוואה לריברוקסבן (סיכון יחסי 0.47 , רווח סמך 95% [0.36, 0.61]), לדביגטרן (0.69 [0.51, 0.94]) ולאודקסבן (0.54 [0.41, 0.69]).

דביגטרן היה קשור עם סיכון נמוך יותר לדמם מג'ורי ו-CRNM לעומת ריברוקסבן (0.68 [0.53, 0.87])ואדוקסבן (0.77 [0.60, 0.99]).

החוקרים סיכמו, כי השוואה בלתי ישירה בין ה-NOACs הדגימה יעילות דומה בהורדת סיכון ל-VTE ותמותה הקשורה ל-VTE. עם זאת, אפקיסבן הדגים עליונות בהיבט שיעור נמוך יותר של דמם מג'ורי ו-CRNM בטיפול התחלתי וארוך-טווח, ודביגטרן הדגים עליונות על פני ריברוקסבן ואדוקסבן.

מקור:
PLoS One. 2015 Dec 30;10(12):e0144856.; doi:10.1371/journal.pone.0144856; Comparison of the Novel Oral Anticoagulants Apixaban, Dabigatran, Edoxaban, and Rivaroxaban in the Initial and Long-Term Treatment and Prevention of Venous Thromboembolism: Systematic Review and Network Meta-Analysis; Cohen AT1, Hamilton M2, Mitchell SA3, Phatak H2, Liu X4, Bird A5, Tushabe D6, Batson S3.