חולים מסוימים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה (Acute Myeloid Leukemia - AML) הנמצאים ברמיסיה מוחלטת לאחר טיפול כימותרפי שומרים קלונים פרה-לוקמיים קיימים שנושאים קבוצה של מוטציות סומטיות הקשורות ללוקמיה. כיום, קיימות ראיות סותרות למשמעות הפרוגנוסטית של קלונים אלה.
עוד בעניין דומה
המחקר משווה בין דגימות טרום-טיפוליות ודגימות שנאספו בתקופות רמיסיה מ-126 חולי AML בחיפוש אחר מוטציות ב-68 גנים שמקושרים עם לוקמיה. 50 חולים (40%) הכילו מוטציה אחת או יותר בתקופת הרמיסיה בשכיחות אללית ששווה או גדולה מ-2%. תדירות המוטציה הייתה המשמעותית ביותר בגנים DNMT3A (ל-65% מהחולים היתה את המוטציה במועד האבחון), SRSF ,(55%) TET2י(64%) ו-ASXL1י(46%) ונקשרה באופן מובהק סטטיסטית עם גיל מבוגר יותר (0.0001>P).
בניתוח מרובה משתנים מותאם לגיל, סיכון גנטי, השתלה אלוגנאית עם הישרדות ללא-חזרה פחותה (יחס סיכונים 2.34, P=0039) ושרידות כללית (יחס סכונים 2.14, P=036). חולים עם מטציות עקביות היו בעלי היארעות תוספתית גבוהה יותר לחזרה לפני, אך לא אחרי, השתלה אלוגנאית של תאי גזע.
מחקר זה מדגיש את החשיבות של עקביות המוטציות במהלך הרמיסיה הראשונה כגורם סיכון חדשני ב-AML. עקביות של קלונים טרום-לוקמיים עלולה לתרום לתוצאות הטובות פחות של מבוגרים עם AML. השתלה אלוגנאית מבטלת את הסיכון המוגבר לחזרה שמקושרת עם עקביות קלונים טרום-לוקמיים ובכך מציעה שעקביות מוטציות יכולה להכווין את הטיפול לאחר הרמיסיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
