מחקרים

יעילות מומלוטיניב בחולי מיאלופיברוזיס שטופלו בעבר עם רוקסוליטיניב (ג'קאבי)

החוקרים הסיקו שהטיפול באמצעות  מומלוטיניב לא עדיף על הטיפול הנהוג בחולי מיאלופיברוזיס שקיבלו בעבר טיפול באמצעות רוקסוליטיניב בהקטנת נפח הטחול ב-35% לפחות מרמת הבסיס

14.06.2018, 15:11

מעכב ה-JAKי(Janus Kinase Inhibitor) רוקסוליטיניב (ruxolitinib או ג'קאבי) הוא התרופה היחידה שמאושרת לחולים עם מיאלופיברוזיס סימפטומתי. עם זאת, לאחר כישלון הטיפול באמצעותו, ישנן אפשרויות טיפוליות אחרות. במחקר זה העריכו החוקרים את יעילות ובטיחות מומלוטיניב, מעכב JAK1 ו-JAK2, לעומת טיפול הבחריה בחולים שחוו תגובות תת-אופטימליות או אפקטים המטו-טוקסיים במהלך הטיפול באמצעות רוקסוליטיניב.

במחקר זה, שהינו מחקר שלב 3, בעל תווית פתוחה והקצאה אקראית של חולים, נסקרו מטופלים אפשריים מ-52 מרכזים רפואיים בקנדה, צרפת, גרמניה, ישראל, איטליה, ספרד, הממלכה המאוחדת וארה"ב. במחקר נכללו חולים במיאלופיברוזיס שטופלו באמצעות רוקסוליטיניב במשך 28 ימים לפחות ושהיו צריכים עירוי תאי דם אדומים במהלך הטיפול או הפחתה של המינון לפחות מ-20 מיליגרם פעמיים ביום. בנוסף, לחולים שנכללו במחקר היה לפחות 1 מהמצבים הבאים: טרומבוציטופנאה ברמה 3, אנמיה, דימום בדרגה 3 או חמור יותר עם טחול מורגש בגודל 5 ס"מ לפחות וללא ניורופתיה פריפרית מדרגה 2 או גדולה יותר.

החולים הוקצו באופן אקראי (2:1) לטיפול של 24 שבועות במומלוטיניב 200 מ"ג בתווית פתוחה אחת ליום או לטיפול האופטימלי הנהוג (שיכול לכלול רוקסוליטיניב, כימותרפיה, סטרואידים, ללא טיפול ועם התערבויות מקובלות אחרות) ואחריו יכלו כל החולים לקבל טיפול ממושך במומלוטיניב.

החולים הוקצו באופן אקראי באמצעות מערכת תגובה רשתית ותוך שכלול של תלות בעירויים ותוצאת הסימפטומים ברמת הבסיס (TSS- Baseline Total Symptom Score). התוצאות נותחו על בסיס Intention-to-treat. החוקרים הגדירו את נקודת הסיום הראשית כהורדה של 35% לפחות בנפח הטחול לאחר 24 שבועות לעומת מצב הבסיס. ניתוחי הבטיחות כללו ניטור של תופעות לוואי.

בין 19 ביוני 2014 ו-28 ביולי 2016 גייסו החוקרים 156 חולים למחקר; 104 קיבלו מומלוטיניב ו-52 קיבלו את הטיפול המיטבי הנהוג. טיפול זה כלל רוקסוליטיניב ב-46 חולים מתוך 52 (89%). 73 חולים מתוך 104 (70%) בקבוצת המומלוטיניב ו-40 מתוך 52 (77%) חולים בקבוצת הטיפול המקובל השלימו את שלב הטיפול באורך 24 שבועות. החוקרים מצאו ש-7 מתוך 104 (7%) מהמטופלים במומלוטיניב ו-3 מקבוצת הטיפול המקובל (6%) חוו הפחתה של נפח הכבד ב-35% לפחות בהשוואה למצב הבסיס (פרופורציית ההפרש [Cochran-Mantel-Haenszel method]), י0.01; רווח בר-סמך 95%- 0.10-0.09), p=0.90).

תופעות הלוואי מדרגה 3 ומעלה הנפוצות ביותר היו אנמיה (14 [14%] מתוך 104 מטופלי מומלוטיניב לעומת 7 [14%] מתוך 52 בקבוצת הטיפול הנהוג), טרומבוציטופנאה (שבעה [7%] לעומת שלושה [6%]) וכאבי בטן (אחד [1%] לעומת שלושה [6%]). ניורופתיה פריפרית התרחשה ב-11 (11%) מתוך 104 חולים שטופלו עם מומלוטיניב (אחד מהם בדרגה 3) וכלל לא נמצאה בקבוצת הטיפול הנהוג. תופעות לוואי משמעותיות דווחו ב-36 (35%) בקבוצת המומלוטיניב וב-12 (23%) בקבוצת הטיפול הנהוג.

מיתות עקב תופעות לוואי דווחו בנוגע לשישה חולים (6%) שטופלו עם מומלוטיניב (לוקמיה מיאלואידית חריפה [n=2], כשל נשמתי [n=2, אחד נחשב כקשור אפשרית למומלוטיניב], דום לב [n=1, אחד נחשב כקשור אפשרית למומלוטיניב] וספסיס חיידקי [n=1]); מיתות דווחו בנוגע ל-4 חולים שקיבלו את הטיפול הנהוג (8%) (אדנוקרצינומה של הריאה [n=1], מיאלופיברוזיס [n=1] וספסיס [n=2]).

החוקרים הסיקו כי טיפול באמצעות מומלוטיניב לא עדיף על הטיפול הנהוג בחולי מיאלופיברוזיס שטופלו בעבר עם רוקסוליטיניב בכל הנוגע להפחתת נפח הטחול מעבר ל-35%.

מקור: 

Harrison, C.N. et al. (2017) The Lancet Haematology. (5) 2

נושאים קשורים:  מחקרים,  מיאלופיברוזיס,  ג'קאבי,  JAK,  ruxolitinib,  מומלוטיניב,  momelotinib,  תופעות לוואי
תגובות