מעורבות של מח העצם (BM – bone marrow) מגדירה לימפומה מסוג הודג'קין בשלב מתקדם ויש לכך השלכה על בחירת הטיפול המתאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם ניתן לוותר על הביצוע של ביופסיית מח עצם במטופלים אם בוצעה סריקת PETי(positron emission tomography) עם 18F-fluorodeoxyglucose במהלך קביעת שלב המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 832 מטופלים שאובחנו בלימפומה מסוג הודג'קין מניסויים HD16,יHD17 ו-HD18 של ה-German Hodgkin Study Group ועברו גם סריקת PET וגם ביופסיית מח עצם לפני קבלת הטיפול. כל תוצאות ה-PET נבדקו במרוכז וה-BM סווג לפי נוכחות או היעדר מעורבות מוקדית.
החוקרים השתמשו בתוצאות ביופסיית מח העצם כנקודת התייחסות וראו כי סריקת ה-PET בנקודת ההתחלה הראתה ערך מנבא שלילי של 99.9% (רווח בר סמך 95% 99.2-100%) עם תוצאות של שלילי-אמיתי ב-702 מתוך 703 מקרים. הרגישות של סריקות ה-PET לזיהוי מעורבות של מח העצם הייתה 95.0% (רווח בר סמך 95% 75.1-99.9%), כאשר הן הצליחו לזהות 19 מתוך 20 מטופלים עם ביופסיית מח עצם חיובית. כמו כן, סריקות ה-PET הצליחו לזהות 110 מטופלים נוספים עם מעורבות מוקדית במח העצם אשר היו מסווגים כשליליים על סמך ביופסיה.
מסקנות המחקר הראו שבהשוואה לביופסיית מח עצם, סריקות PET מסוגלות לזהות מעורבות מוקדית במח העצם במספר גדול של מטופלים נוספים. תוצאות המחקר מראות כי ייתכן שביופסיית מח עצם המקובלת מובילה להערכה פחותה של היארעות המקרים בהם ישנה מעורבות של מח העצם.
החוקרים הסיקו כי הודות לערך המנבא השלילי הגבוה, ניתן להשתמש בבטחה בסריקות PET על מנת לשלול מעורבות של מח העצם בקרב מטופלים עם לימפומה מסוג הודג'קין. כמו כן, החוקרים הסיקו כי יש לשקול ביצוע ביופסיה רק במקרים זיהוי נגעים ב-PET יובילו לשינוי המשטר הטיפולי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
