מיאלומה נפוצה (MM - multiple myeloma) היא מחלה ממארת המטולוגית, שאינה ניתנת לריפוי, המערבת תאי פלסמה. כיום בארה"ב, ישנם 30,000 מקרים חדשים של MM המאובחנים בכל שנה, מה שמדגיש את הצורך בפיתוח גישות טיפוליות חדשות.
עוד בעניין דומה
החוקרים שיערו כי ניסיון טיפול ב-MM עם נוגדן שיכול להיקשר לשני אנטיגנים בו זמנית (biAb - bispecific antibody), תוך קשירה לתאי הרג במערכת החיסון המולדת והנרכשת בו זמנית, עשוי להוביל לפעילות אנטי גידולית פוטנטית. החוקרים יצרו נוגדן biAb באמצעות איחוד של מקטע anti-CS1 single-chain variableי(scFv) ביחד עם anti-NKG2D scFvי(CS1-NKG2D biAb). למרות ש-NKG2D הוא רצפטור הפעלה פוטנטי המתבטא בו זמנית במרבית תאי ההרג של מערכת החיסון, כולל תאי NK, תאי CD8+ T, תאי γδ T ותאי NKT, האנטיגן CS1 המקושר לגידול ב-MM מהווה מטרה טיפולית מבטיחה.
CS1-NKG2D biAb מתחבר לתאי MM הומניים ולתאי מערכת החיסון מסוג NKG2D+, מה שיוצר סינפסות חיסוניות. בתאים אפקטוריים, CS1-NKG2D biAb גירה את הזרחון של AKT, שהוא חלבון מסוג קינאז שמהווה חלק מקומפלקס NKG2D–DAP10. ערכי ה-EC50 של CS1-NKG2D biAb עבור תאי מיאלומה מסוג CS1high ומסוג CS1low עם PBMCs אפקטורי היו 10−12 ו-10−9 מול/ליטר, בהתאמה.
החוקרים מצאו ש-CS1-NKG2D biAb השפיע על מגוון תאים של מערכת החיסון, והציטוטוקסיות שנגרמה הייתה ספציפית גם ל-CS1 וגם ל-NKG2D. במודלים חיים (in vivo), נמצא שהשרידות הייתה ארוכה באופן משמעותי בשימוש ב-CS1-NKG2D biAb במודל NOD-SCIDIL2γc−/−י(NSG) בו הושתלו תאי PBMCs ותאי MM הומניים בעכברים.
החוקרים הדגימו שנוגדן מסוג CS1-NKG2D biAb יכול לגרום לסינפסה חיסונית מוגברת בין תאי CS1+ MM לבין תאי הרג של מערכת החיסון המולדת מסוג NKG2D+ ותאים אפקטוריים ספציפיים לאנטיגן, כאשר אותם תאים, מפעילים בהמשך את תאי מערכת החיסון ליצור תגובה יעילה יותר לחיסול תאי MM.
מקור: