מחקרים

איך ניתן להעריך את הפרוגנוזה של מטופלים עם CML שאובחנו בזמן השלב המואץ או בזמן משבר בלאסטי?

החוקרים מצאו כי הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר עבור מטופלים עם CML שאובחנו בזמן השלב המואץ או בזמן משבר בלאסטי הוא ספירת הבלאסטים, אך כי ישנה גם חשיבות לגיל, המוגלובין ושינויים כרומוזומליים נוספים

לוקמיה מילואידית כרונית (CML - Chronic myeloid leukemia) לרוב מאובחנת בשלב הכרוני, ורק אחוז קטן מהמטופלים מאובחנים בזמן השלב המואץ או בזמן משבר בלאסטי. מכיוון שמדובר במצבים נדירים, קיים מעט מאוד ידע בנוגע לפרוגנוזה של אותם מטופלים.

מטרת המחקר הייתה לזהות גורמים פרוגנוסטיים עבור עוקבת המטופלים האלה. החוקרים זיהו 283 מטופלים מתוך מחקר מבוסס אוכלוסייה בשם EUTOS ומתוך רשומות חיצוניות, שאובחנו ב-CML בשלב מתקדם. כמעט כל המטופלים שנכללו במחקר טופלו עם מעכבי טירוזין קינאז.

החוקרים מצאו כי החציון של ההישרדות של המטופלים בעוקבה ההטרוגנית הזאת היה 8.2 שנים. בנוסף, כאשר החוקרים השוו מטופלים עם מעל 30% בלאסטים למטופלים עם 20%-29% בלאסטים, נמצא כי יחס הסיכונים היה 1.32 (רווח בר סמך 95%: 0.7-2.6). כמו כן, מטופלים עם 20%-29% בלאסטים היו בסיכון גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה למטופלים עם פחות מ-20% בלאסטים (יחס הסיכונים: 2.24, רווח בר סמך 95%: 1.2-4.0, P=0.008).

תוצאות המחקר חשפו כי הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר הוא ספירת הבלאסטים. עם זאת, גורמים נוספים כמו גיל, המוגלובין, באזופילים ושינויים כרומוזומליים נוספים, צריכים להילקח בחשבון. בנוסף, באמצעות ציון ה-ELTS, החוקרים הצליחו להגדיר שתי קבוצות של מטופלים (סיכון גבוה בהשוואה ללא-סיכון גבוה), עם HR של 3.01 (רווח בר סמך 95%: 1.81-5.00, P< 0.001). כמו כן, בנוגע להגדרות הסותרות של משבר בלאסטי, המידע שעלה מן המחקר תומך בחתך של 20% על פני 30%.

על סמך התוצאות, החוקרים הסיקו כי עדיף לסווג מטופלים עם CML שאובחן בשלב מתקדם באמצעות סיווג שלב אחד, ולא סיווג שני שלבים.

מקור: 

Lauseker, M. et al. (2019) American Journal of Hematology 94,11.

נושאים קשורים:  מחקרים,  לוקמיה מילואידית כרונית,  שלב כרוני,  משבר בלאסטי,  שלב מואץ,  ספירת בלאסטים
תגובות