מחקרים

מטבוליזם של חמצן במוח במבוגרים עם אנמיה חרמשית

חוקרים סבורים כי לחולי אנמיה חרמשית יש יותר סיכון לאיסכמיה מוחית, בעקבות ירידה ב-CMRO2

הדמיה של המוח (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי באנמיה חרמשית ישנה אספקת חמצן מופחתת, בייחוד בזמן צריכה מטבולית מוגברת. אי לכך, זרימת הדם למוח חייבת להתגבר על מנת לעמוד בדרישות הפיזיולוגיות המשתנות. עם זאת, זרימת הדם המוגברת מגבילה את ה-CVRי(cerebrovascular reserve), ומעלה את הסיכון לאיסכמיה, על אף העלייה בזרימת הדם.

מדד ה-CMRO2י(cerebral metabolic rate of oxygen) משקף באופן ישיר את אספקת וצריכת החמצן במוח, לכן יכול לספק תובנות טובות יותר בנוגע להערכת הסיכון לאיסכמיה באנמיה חרמשית, מאשר מדידות CVR מבוססות זרימות. על סמך עובדות אלו, החוקרים שיערו כי למבוגרים עם אנמיה חרמשית יש ירידה ב-CMRO2 במנוחה. לכן להשערתם, אתגר בצורת הרחבת כלי דם עם אצטזולאמיד אמור לשפר את ה-CMRO2.

החוקרים מדדו את ה-CMRO2 על סמך זרימת הדם למוח, ואת ה-OEFי(oxygen extraction fraction) באמצעות סימון הספין בדם העורקי ומדידת T2‐TRIRי(T2‐prepared tissue relaxation with inversion recovery), ב-MRI. החוקרים בחנו 36 מבוגרים עם אנמיה חרמשית ללא היסטוריה קלינית של שבץ גלוי, ו-9 נבדקי בקרה בריאים.

כפי שצפו החוקרים, זרימת הדם למוח הייתה גבוהה יותר בנבדקים עם אנמיה חרמשית, בהשוואה לנבדקי הבקרה (בממוצע 74 עם סטיית תקן של 16, לעומת 46 עם סטיית תקן של 5 מ"ל/100 גרם/דקה, P < 0.001). הזרימה הגבוהה יותר, הובילה כצפוי לאספקת חמצן דומה (377 עם סטיית תקן של 67 מיקרומול חמצן/100 גרם/דקה באנמיה חרמשית, לעומת 368 עם סטיית תקן של 42 מיקרומול חמצן/100 גרם/דקה בנבדקי בקרה, P=0.69). עוד נמצא כי ה-OEF היה נמוך יותר בחולים, בהשוואה לנבדקי הבקרה (27% עם סטיית תקן של 4%, לעומת 35% עם סטיית תקן של 4%, P<0.001). ה-OEF הנמוך גרם ל-CMRO2 להיות נמוך יותר גם כן בחולים, לעומת נבדקי הבקרה (102 עם סטיית תקן של 24, לעומת 127 עם סטיית תקן של 20 מיקרומול חמצן/100 גרם/דקה, P = 0.002). לאחר טיפול עם אצטזולאמיד, ה-CMRO2 ירד עוד יותר בחולים (p<0.01), אך לא ירד באופן משמעותי בנבדקי הבקרה (P=0.78). ממצא זה מעיד על כך שזרימת הדם המהירה יותר בחולי אנמיה חרמשית, מחמירה את יכולת הניצול של החמצן במוח.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ייתכן וה-CMRO2 הנמוך בחולי אנמיה חרמשית, משקף את השוני בין מיטות נימים בריאות לחולות, בהקשר ליכולת להתרחב והתנגודת שלהן. בעקבות כך, כלי דם שאינם מתפקדים כראוי לא מקבלים מספיק חמצן, ובכך עולה הסיכון לאיסכמיה מקומית.

מקור: 

Vaclavy, L. et al. (2019). American Journal of Hematology; 95(4); 401-412. https://doi.org/10.1002/ajh.25727

נושאים קשורים:  מחקרים,  צריכת חמצן,  אנמיה חרמשית,  זרימת דם למוח,  אצטזולאמיד
תגובות