מחקרים-covid-19

הערכת פרגמנט 1.2 של פרותרומבין בחולים עם COVID-19

חוקרים סבורים כי פרגמנט 1.2 של פרותרומבין מזהה בצורה טובה אירועים של קרישיות יתר

בדיקה מעבדה, נגיף הקורונה. אילוסטרציה

ידוע כי חולים עם COVID-19 עלולים לפתח מצב של קרישיות יתר. כמו כן, מסתבר כי הדי-דימר הינו גבוה לעתים קרובות בחולים אלו, אך ישנה מעט התייחסות לסמנים אחרים של הפעלת מערכת הקרישה, כולל פרגמנט 1.2 של פרותרומבין – PF1.2י(prothrombin fragment 1.2).

החוקרים בחנו חולים מבוגרים המאושפזים עם COVID-19 ואת מדידות ה-PF1.2 שבוצעו עבורם במהלך האשפוז. לאחר מכן, העריכו את הקשר בין PF1.2 לבין הדי-דימר שנמדד במקביל. החוקרים השתמשו באנליזת ROCי(receiver operating characteristic) על מנת להעריך את הסף האופטימלי לאבחנה של פקקת וברגרסיה לוגיסטית רבת משתנים על מנת להעריך את הקשר לפקקת.

בסך הכל החוקרים כללו במחקר 115 חולים (110 (95.7%) מתוכם במצב קשה). הם מצאו כי הן PF1.2 והן די-דימר היו בקורלציה חיובית במידה בינונית (r = 0.542, P <0.001), אך נצפתה אי התאמה משמעותית בעליה של כל סמן מעל ערך הייחוס של המעבדה (ב-59.0% היה PF1.2 גבוה לעומת 98.5% עם די-דימר גבוה). זאת ועוד, נמצא כי רמות ה-PF1.2 החציוניות היו גבוהות יותר בחולים עם פקקת, בהשוואה לחולים ללא פקקת (611 לעומת 374 פיקומול/ליטר; P = 0.006). כאשר ביצעו אנליזת ROC, מצאו כי ל-PF1.2 הייתה סגוליות מעולה ויחס סבירות חיובי גבוה יותר, בזיהוי חולים עם פקקת, בהשוואה לדי-דימר (סף PF1.2 של יותר מ-523 פיקומול/ליטר – רגישות של 69.2%, סגוליות של 67.7% לעומת סף די-דימר של מעל 924 פיקומול/ליטר – רגישות של 37.9%, סגוליות של 87.8%). כאשר ביצעו אנליזה רבת משתנים, מצאו כי רמות PF1.2 של מעל 500 פיקומול/ליטר היו קשורות באופן מובהק לאירוע של פקקת ורידים תסחיפית (יחס סיכויים מותאם של 4.26, רווח בר-סמך 95%: 1.12-16.21; P = 0.034) ולכל אירוע אחר של קרישיות יתר (יחס סיכויים מותאם של 3.85, רווח בר-סמך 95%: 1.39-10.65 ; P = .010). מנגד, דיווחו כי רמות די-דימר שנלקחו במקביל, לא היו קשורות באופן מובהק לפקקת. לבסוף, נמצא כי 90.6% מהחולים עם רמות PF1.2 שאינן מוגברות, לא פיתחו פקקת ורידים תסחיפית.

החוקרים סבורים כי PF1.2 עשוי להוות בדיקה שימושית ואולי לזהות בצורה טובה יותר אירועי קרישיות יתר בהשוואה לדי-דימר, בחולים המאושפזים עם COVID-19.

מקור:

Al-Samkari, H. et al. American Journal of Hematology 2020; 95(12); 1479-1485. https://doi.org/10.1002/ajh.25962

נושאים קשורים:  מחקרים,  19-COVID,  די-דימר,  קרישיות
תגובות