סבילות חיסונית מרכזית מונעת אוטואימוניות, אך היא גם מחלישה את התגובה של תאי T לאפיטופים של גידולים עם ביטוי מוגבל ברקמות בריאות. בתאי APC בפריפריה, GILT הינו חיוני לצורך הצגת חלבונים המכילים קשרים די-סולפידים, כמו אנטיגן עצמי והאנטיגן הקשור במלנומה TRP1, אשר מוגבלת ל-MHC II. התפקיד של GILT בתימוס בעיבוד אנטיגנים וביצירה של סבילות חיסוניות מרכזית לא נחקרה עד כה. החוקרים מצאו כי GILT עודד את הסלקציה השלילית של תאי תימוס הספציפיים ל-TRP1 בעכברים.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי הביטוי של GILT היה מוגבר בתאי APC בתימוס מדולרים (mTEC) ובדנטריטים, בעוד הביטוי של TRP1 היה ב-mTEC בלבד. על ידי שימוש בכימרות של מח עצם, הביטוי של GILT בתאי תימוס אפיתליאלים, אך לא המטופויטים, הספיק על מנת לבצע מחיקה שלמה של תאי תימוס מסוג TRP1-specific. רק בכימרות שהיו חסרות GILT בתאי TECs ובתאים המטופויטים נמצא יחס גבוה של תאי T קונבנציונאלים/ תאי T רגולטוריים ועמידות בפני מלנומה.
מסקנת החוקרים הייתה כי ביטוי GILT בתאי APCs בתימוס, ובמיוחד תאי mTECs, מוביל להעדפה של פרזנטציה על ידי MHC-II, לסלקציה שלילית, ולכמות מוגברת של תאי T רגולטוריים, מה שמוביל לדיכוי של תגובת אנטי-גידולית נגד אנטיגנים הקשורים למלנומה.
מקור: