דרמטומיוזיטיס

וסקולופתיה בדרמטומיוזיטיס של הנעורים - תפקיד פתולוגי וסמנים ביולוגיים

חוקרים בחנו את הקשר בין מדדים של וסקולופתיה לבין דרמטומיוזיטיס של הנעורים, והתחקו אחר סמנים ביולוגיים אפשריים

תפרחת במפרק האופיינית לדרמטומיוזיטיס (מקור: ויקיפדיה)
תפרחת במפרק האופיינית לדרמטומיוזיטיס (מקור: ויקיפדיה)

וסקולופתיה נחשבת כגורם מרכזי בפתוגנזה של דרמטומיוזיטיס (DM) של הנעורים, והיא מקושרת עם ביטויים חוץ שריריים חמורים.

בכתב העת Arthritis and Rheumatology פורסם מחקר שמטרתו לבחון את ההשערה כי ניתן לעקוב באופן לא פולשני אחר הווסקולופתיה של DM של הנעורים בעזרת סמנים ביולוגיים המעידים על פגיעה באנדותל, דלקת תת-קלינית, קרישיות יתר, והתקשחות (stiffness) של העורקים.

קבוצה של 90 ילדים חולי DM מבריטניה היוותה את אוכלוסיית המחקר, יחד עם 79 נבדקים בריאים ששימשו לביקורת. תאי אנדותל ממחזור הדם (CEC) ומיקרו-חלקיקים (MPs) זוהו באמצעות מיצוי חרוזים (bead extraction) אימונומגנטי וציטומטריית זרימה, בהתאמה. ייצור של תרומבין פלסמטי נקבע באמצעות בדיקה פלואורוגנית. רמות הציטוקינים והכימוקינים נמדדו באמצעות אלקטרו-כימי-לומינסנציה. התקשחות העורקים הוערכה באמצעות מהירות גלי הדופק (PWV).

התוצאות בוטאו כחציון וכטווח הבין-רבעוני (IQR), והערכת המובהקות הסטטיסטית נעשתה באמצעות ניתוחים לא-משתניים.

הגיל החציוני של החולים היה 10.21 שנים (טווח בין-רבעוני: 6.68–13.40), ומשך המחלה החציוני היה 1.63 שנים (0.28-4.66). ספירת ה-CEC הייתה גבוהה יותר בקרב כל חולי ה-DM של הנעורים בהשוואה לקבוצת הביקורת (חציון: 96 תאים / מ"ל ​​[טווח בין רבעוני: 40–192] ו-12 תאים / מ"ל ​​[8-24], בהתאמה; P <0.0001). מספר המיקרו-חלקיקים המחזור הדם היה גבוה באופן מובהק בקרב חולים עם מחלה פעילה בהשוואה לביקורת (חציון: 204.7 × 103 / מ"ל [87.9-412.6] ו-44.3 × 103 / מ"ל [15.0-249.1], בהתאמה; P <0.0001). מקורות המיקרו חלקיקים העיקריים היו טסיות הדם והאנדותל. בקרב המטופלים שסבלו ממחלה פעילה נצפה ייצור מוגבר של תרומבין פלסמטי בהשוואה לאלו שהיו עם מחלה לא פעילה (P = 0.0003) ולקבוצת הביקורת (P <0.0001). ערך ה-PWV קרוטידי-רדיאלי המתוקנן לגיל היה מוגבר בקרב קבוצת החולים בהשוואה לביקורת (P = 0.003).

לסיכום, במחקר נצפתה פגיעה מוגברת באנדותל ורמות גבוהות של ציטוקינים מעודדי-דלקת בקרב מטופלים עם מחלת דרמטומיוזיטיס של הנעורים פעילה. פרופילי המיקרו-חלקיקים שיקפו באופן ברור את מצב פעילות המחלה, והם מהווים סמנים לפתולוגיה של כלי הדם, הפעלת טסיות דם ונטייה לפקקת. פגיעה מתמשכת וארוכת-טווח בכלי הדם עשויה להביא להתקשחות מוגברת של העורקים מוגברת בחולי דרמטומיוזיטיס של הנעורים.

מקור: 

Papadopoulou, C et al. Arthritis and Rheumatology. 2021 Jul;73(7):1253-1266.doi: 10.1002/art.41639.

נושאים קשורים:  דרמטומיוזיטיס,  סמנים ביולוגיים,  וסקולפתיה,  מחקרים
תגובות