צוות מחקר בריטי פרסם באמצע השבוע שעבר ב-New England Journal of Medicine ממצאי מחקר שנעשה בבריטניה לצורך השוואת היעילות של חיסוני "פייזר" ו"אסטרזניקה" הניתנים בשתי מנות כנגד זני הקורונה "אלפא" (הבריטי) ו"דלתא" (ההודי).
עוד בעניין דומה
האפידמיולוג ד"ר ג'יימי לופז ברנל (Jamie Lopez Bernal) הוביל את המחקר שנועד להשוות את יעילות החיסונים במניעת תסמונת נשימתית אקוטית של מחלת הקורונה.
כנגד זן דלתא נמצאה יעילות של 30.7% לאחר המנה הראשונה מול יעילות של 48.7% כנגד אלפא. לאחר שתי מנות, היעילות כנגד דלתא היתה 88% לעומת 93.7% כנגד זן אלפא. בדו"ח צוין כי הערכה זאת מדגימה "ירידה צנועה" ביעילות החיסון מול שני זני הנגיף.
מסד הנתונים לצורך הממצא כלל כ-40 אלף ריצופים גנטיים של דגימות הנגיף ובדיקות מטוש (PCR) חיוביות שנעשו בין 20 באוקטובר 2020 לבין 16 במאי 2021.
ממצאים אלה מחזקים במידת מה את נתוני צוות הצט"מ של משרד הבריאות שפורסמו ביום ה', לפיהם יעילות חיסון "פייזר" במניעת הדבקה ובמניעת תחלואה קלה ירדה לכ-40% וזאת על סמך נתונים שנאספו בחודש האחרון עם התפשטות וריאנט דלתא בישראל. עם זאת, צוות היועצים של משרד הבריאות, שניתח את הנתונים, ציין כי הם "עלולים להיות מוטים עקב עריכת חלק ניכר מהבדיקות במוקדי התפרצויות ובריכוזים של אוכלוסיה מבוגרת, וכן ממיעוט בדיקות בקרב אוכלוסייה צעירה ומחוסנת".
כמו כן יעילות החיסון במניעת אשפוז מוערכת כרגע ב-88% ובמניעת תחלואה קשה ב-91%. לפני כשבועיים הוצגו נתונים אחרים לפיהם יעילות החיסון במניעת תחלואה עומדת על 64%, ובמניעת תחלואה קשה - על 93%.
בדיווח ב"הארץ" נמסר כי "הממצאים בעייתיים וטווח הטעות גדול מדי" ונראה כי חישוב היעילות לפי משרד הבריאות בישראל נעשה באמצעות השוואת היארעות (incidence) בין מחוסנים ללא מחוסנים וייתכן ששיטה זאת גורמת הטיה, מאחר שלא מחוסנים נבדקים פחות. ההשוואה נעשית בקבוצות גיל ולכן ייתכן שבאוכלוסיה הלא מתחסנת יש דפוס אחר של גישה לבדיקות. זו עלולה להיות הטיה משמעותית. באנגליה נוקטים בשיטה אחרת ולכן הנתונים שם שונים מאוד".