מחקרים

השלכות על הפנוטיפ של וריאציות פתוגניות שונות במחלת פומפה

חוקרים סבורים כי וריאנטים מסוימים בגן האחראי למחלת פומפה, קשורים לפנוטיפ מתון יותר של המחלה

גנטיקה, ריצוף דנ"א (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי תכניות של סקר יילודים ומגוון הטיפולים למחלת פומפה (מחלת אגירת גליקוגן סוג II הנובעת ממחסור ב-acid maltase) ימשיכו להתפתח בעתיד. לכן, החוקרים סבורים כי חשוב לקבוע האם פעילות האנזים או סוג הפגם הגנטי ב-GAA, יכולים לחזות בצורה הטובה ביותר את חומרת הפנוטיפ ובייחוד את קיומה של IOPDי(infantile-onset Pompe disease) אל מול LOPDי(late-onset Pompe disease).

החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית של 23 נבדקים עם מחלת פומפה מאומתת גנטית. הם אספו נתונים קליניים על הנבדקים, כולל נוכחות או היעדר קרדיומיופתיה, רמות הפעילות של האנזים והמאפיינים של וריאנטים שונים של GAA, כולל מיקום האקסון לעומת האינטרון ואתר השחבור לעומת אתר שאינו אתר שחבור.

החוקרים מצאו כי לשילובים מסוימים בין וריאנטים שונים של GAA במשתתפים בודדים, היו קשרים מובהקים לתת סוג של המחלה, נוכחות של קרדיומיופתיה, הגיל באבחנה, ה-GMFSי(gross motor function scale) והיציבות במשקל הגוף. כמו כן, נמצא כי נוכחות של לפחות וריאנט אחד באתר השחבור (c.546 G > C/p.T182 =, c.1076–22 T > G, c.2646 + 2 T > A והווריאנט הקלאסי - c.−32–13T > G), הייתה קשורה ל-LOPD, בעוד שנוכחות של וריאנטים שאינם באתר השחבור, בשני האללים, הייתה קשורה ל-IOPD. זאת ועוד, החוקרים מצאו כי רמות הפעילות של האנזים באופן מבודד, לא ניבאו באופן מספק את תת הסוג של המחלה או מאפיינים קליניים מרכזיים אחרים.

החוקרים הגיעו למסקנה כי סוגים רבים של וריאנטים באתר השחבור, מלבד הווריאנט הקלאסי - c -32–13T> G, קשורים לעיתים קרובות לפנוטיפ מתון יותר של המחלה. הם סבורים כי רמות הפעילות של האנזים ממשיכות לשמש כתמיכה באבחנה, כאשר הווריאנטים הגנטיים אינם חד משמעיים. כמו כן, הם טוענים כי חשוב שלחולים שאובחנו לאחרונה עם מחלת פומפה תהיה הערכה גנטית, לבבית ונוירולוגית מלאה.

מקור: 

Viamonte, M. A. et al. Journal of Human Genetics 2021; 66; 1089–1099. https://doi.org/10.1038/s10038-021-00935-9

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת פומפה,  וריאנטים גנטיים
תגובות