הפרעת קשב וריכוז (Attention-deficit/hyperactivity disorder) משפיעה על כ-10% מהילדים בגילאי בית ספר וב-30-50% מהילדים ממשיכה גם לבגרות. ההפרעה מאופיינת על ידי אימפולסיביות, פעילות יתר ושינויים בתפקודים ניהוליים. הפתופיזיולוגיה של הפרעת קשב וריכוז מתווכת בין היתר על ידי שינויים במסלולים מזו-קורטיקליים דופמינרגיים ומאופיינת על ידי פולימורפיזם גנטי בקולטן לדופמין.
ברזל הינו קו-אנזים של סינתזת דופמין וחוסר ברזל משנה את הצפיפות והפעילות של הקולטן לדופמין בחיות מעבדה כך שייתכן ומאגרי הברזל במוח הינם בעלי השפעה על תפקודים תלויי דופמין. הברזל במוח קשור לפריטין. הרמות של פריטין יורדות כאשר יש חוסר ברזל ועולות כאשר נוטלים תוספי-ברזל. רמות פריטין נמוכות בילדות דווחו במחקרים קודמים כבעלות השפעה על ההתפתחות של מערכת העצבים המרכזית ועלולות להוביל לעיכוב התפתחותי והפרעות התנהגות (1).
מחקרים רבים בחנו את הקשר בין רמות ברזל וסיכון ל-ADHD כמו גם האם טיפול עם ברזל משפר את התסמינים של ADHD.
במחקר שפורסם בכתב העת Archives of Pediatric and Adolescent Medicine החוקרים השוו חוסר ברזל בילדים עם ADHD וקבוצת ביקורת שכללה ילדים אשר הותאמו לקבוצת המחקר לפי גיל ומין ללא ADHD.
למחקר גויסו 110 ילדים אשר הופנו לבית חולים פדיאטרי אוניברסיטאי בשל בעיות הקשורות בלימודים. האבחנה של ADHD ותחלואה פסיכיאטרית נלווית בוצעו על בסיס ההגדרות ב-DSM גרסה IV. חומרת תסמיני ה-ADHD הוערכה באמצעות סולם Conners' parent rating scaleי(CPRS) ובכלל זה תת-חלקיו העוסקים בהיפראקטיביות, קוגניציה, ותסמינים אופזיציונליים (oppositional). לאחר השלמת השאלון, רמות פריטין נמדדו בבוקר במשתתפים בנוסף להמוגלובין בדם, המטוקריט ורמות ברזל.
תוצאות המחקר הדגימו כי רמות הפריטין הממוצעות בילדים עם ADHD היה נמוכות באופן מובהק לעומת מקרי הביקורת (23 לעומת 44; p<0.001). לעומת זאת רמות ההמוגלובין, המטוקריט וברזל היו בטווח התקין בשתי הקבוצות. בקבוצת ה-ADHD ל-84% מהילדים היו רמות נמוכות באופן שאינו תקין: מתחת ל-30 ננוגרם/מיליליטר. לעומת זאת, בילדים ללא ADHD רק ל-18% מהילדים היו רמות נמוכות באופן שאינו תקין. בנוסף, ל-32% מהילדים עם ADHD לעומת 3% מהילדים ללא ADHD היו רמות נמוכות מ-15 ננוגרם/מיליליטר, ערך הנחשב לנמוך באופן חריג.
עוד נמצא כי ציון ה-CPRS הממוצע בילדים עם ADHD היה 67 ובאופן מעניין, רמות הפריטין היו בקורלציה עם חומרת תסמיני ה-ADHD כפי שהוערכו על ידי סולם CPRSי(Pearson correlation coefficient,י r=-0.34; p<0.02). רמות פריטין נמוכות קושרו באופן מובהק לירידה בקוגניציה ונצפתה מגמה לכיוון חומרת היפראקטיביות גבוהה יותר ככל שרמות הפריטין נמוכות יותר. לעומת הילדים עם ADHD בילדים ללא ADHD לא נצפה קשר בין רמות פריטין לציון CPRSי(1).
במחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Journal of Attention Disorders נמצא כי ישנו קשר בין ירידה ברמות הברזל והפריטין בדם לבין סיכוי להיות מאובחן עם ADHDי(2). מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Paediatric Neurology הדגים כי ילדים עם ADHD אשר טופלו עם ברזל לעומת אינבו חוו שיפור בסולם בתסמינים כפי שדווחו על ידי החולים עצמם, הורים ומורים לאחר 12 שבועות טיפול. עם זאת, לא נמצא מתאם בין רמות פריטין נמוכות לבין תוצאי טיפול כך שייתכן וילדים עם רמות פריטין נמוכות אינם מרוויחים מהטיפול יותר מילדים עם ערכים גבוהים יותר (3).
מחקר נוסף שממצאיו התפרסמו בכתב העת Journal of Advanced Pharmaceutical Technology and Research בחן האם תיסוף של ברזל יכול לשפר תסמיני ADHD. במחקר השתתפו 42 ילדים ללא אנמיה עם ערכי פריטין נמוכים מ-30 מ"ג/מ"ל אשר חולקו לשתי קבוצות. קבוצה שקיבלה ברזל-סולפט יחד עם מתילפנידאט וקבוצה שקיבלה מתילפנידאט בלבד. תוצאות המחקר הדגימו כי בקבוצה שקיבלה טיפול משולב נצפה שיפור גדול יותר בתסמיני חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. החוקרים סברו כי ההשפעה של ברזל על תסמינים מוסברת על ידי ההשפעה של ברזל על הובלת פעילות דופמין וצפיפות הקולטנים שלו (4).
בישראל כיום מומלץ לתת טיפות ברזל לילדים החל מגיל 4 חודשים ועד גיל 1.5 שנים. בנוסף מומלץ לבדוק את רמות הברזל בגיל 10 חודשים כשגרה. ישנם מספר תכשירים מאושרים למניעה של אנמיה של חוסר ברזל כדוגמת טיפטיפות פריפל-3 או סירופ פריפל-3 של כצט אשר אושרו על ידי משרד הבריאות והוכחו כמשפרי מדדי ברזל בדם (5).
עם זאת, בגילאי בית הספר, לא נעשה מעקב רוטיני אחר רמות הברזל והפריטין והוא נותר לשיקול הרופא המטפל. הורים רבים לא ערים לתסמינים ולא פונים לרופא עם תסמינים שקשורים לקושי בלימודים, קשיי ריכוז או פעלתנות יתר. ייתכן ורמות ברזל נמוכות קשורות בחומרה גדולה יותר של תסמיני הפרעות קשב וריכוז וכי טיפול עם ברזל עשוי לשפר תוצאים בילדים אלה.
ספרות:
1. Konofal E, Lecendreux M, Arnulf I, Mouren M. Iron Deficiency in Children With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Arch Pediatr Adolesc Med.2004;158(12):1113–1115. doi:10.1001/archpedi.158.12.1113
2. Rucklidge JJ, Eggleston MJF, Boggis A, Darling K, Gorman B, Frampton CM. Do Changes in Blood Nutrient Levels Mediate Treatment Response in Children and Adults With ADHD Consuming a Vitamin-Mineral Supplement? J Atten Disord. 2021 Jun;25(8):1107-1119. doi: 10.1177/1087054719886363. Epub 2019 Nov 9. PMID: 31707909.
3. Konofal E, Lecendreux M, Deron J, Marchand M, Cortese S, Zaïm M, Mouren MC, Arnulf I. Effects of iron supplementation on attention deficit hyperactivity disorder in children. Pediatr Neurol. 2008 Jan;38(1):20-6. doi: 10.1016/j.pediatrneurol.2007.08.014. PMID: 18054688.
4. Panahandeh G, Vatani B, Safavi P, Khoshdel A. The effect of adding ferrous sulfate to methylphenidate on attention-deficit/hyperactivity disorder in children. J Adv Pharm Technol Res. 2017;8(4):138-142. doi:10.4103/japtr.JAPTR_45_17
5. Kwon S, Sohn Y, Jeong SH, Chung US, Seo H. Prevalence of restless legs syndrome and sleep problems in Korean children and adolescents with attention deficit hyperactivity disorder: a single institution study. Korean J Pediatr. 2014;57(7):317-322. doi:10.3345/kjp.2014.57.7.317
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
