מה המנגנון בו נגרם נזק לכלי הדם במחלת הקורונה?

פגיעה בכלי דם הינו גורם משנה מחלה ידוע בפתוגנזה של תסמונת מצוקת הנשימה החדה (Acute Respiratory Distress Disorder- ARDS). לאחרונה, קישרו בין נזק לכלי הדם בתיווך COVID-19 לבין הפעלה של מערכת המשלים, יצירת קרישים בכלי דם קטנים ותגובות לא מווסתות של מערכת החיסון. מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם הפעלה חריגה של כלי הדם בהקשר קדם-קרישתי נמצא קשור למוות נקרופטוטי של תאי כלי דם. על מנת לבחון זאת, החוקרים ביצעו ניתוח פרוטאומי לדגימות דם של חולים עם COVID-19 בזמנים שונים במהלך תהליך ההתפתחות של ARDS (בעת אשפוז מטופלים בסיכון- n=59, ARDS- n=31, ובהחלמה- n=12).

תוצאות המחקר הדגימו כי במטופלים שאושפזו עם סיכון להתפתחות ARDS נמצאו סימנים של מיעוט חלבונים מסויימים לכלי דם עם ירידה בספירת הטסיות ועליה בשיעורי התמותה. חתימה זו שוכפלה בעוקבה של מטופלים עם ARDS, ונמצאה קשורה לעליה ברמות אנגיופויטין 2 בפלסמה. צביעה אימונית של דגימות מריאות של מטופלים שנפטרו עקב ARDS בשל CVOID-19 איששה את הקשר בין נזק בכלי הדם (אנגיופויטין 2) וקרישים קטנים עשירים בטסיות (CD61) לבין הופעה של הרס נקרוטי של תאים (pMLKL - phosphorylated mixed lineage kinase domain-like). עבור מטופלים שהחלימו מ-ARDS חתימה זו נמצאה קשורה לתוצאים ירודים באופן יחסי.

מסקנת החוקרים הייתה כי חתימה דמית של נזק לכלי הדם נמצא קשור לירידה בספירת הטסיות ועליה בשיעורי התמותה. ניתן להשתמש בחתימה זו לצורך זיהוי של מטופלים עם ARDS שיכולים להרוויח ביותר מטיפול ממוקד לכלי הדם.

מקור:

David R. Price, et al. (2022) “Angiopoietin 2 Is Associated with Vascular Necroptosis Induction in Coronavirus Disease 2019 Acute Respiratory Distress Syndrome.” The American Journal of Pathology, July 2022. Vol. 192, Issue 7, p. 1001-1015. doi.org/10.1016/j.ajpath.2022.04.002