בתחילת מגיפת הקורונה, חולים המטולוגיים שנדבקו בנגיף זוהו כבעלי סיכון גבוה יותר לתמותה או לתסמינים מתמשכים (תסמונת פוסט קורונה). עם הזמן, ככל שהופיעו וריאנטים עם פתוגניות שונה, נותרה עדיין אי ודאות בנוגע לשינוי אפשרי בסיכון בקרב קבוצת חולים זו.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'British Journal of Haematology', החוקרים הקימו באופן פרוספקטיבי מרפאה ייעודית למעקב אחר חולים המטולוגיים שנדבקו בנגיף הקורונה מתחילת המגיפה.
החוקרים איתרו בסך הכל 128 חולים, וערכו ראיונות טלפוניים עם 94 מתוך 95 חולים ששרדו. לאורך הזמן נצפתה ירידה בשיעור התמותה ל- 90 יום המיוחסת למחלת הקורונה. בחולים שנדבקו בווריאנט המקורי או בווריאנט האלפא (Original and Alpha strains) נצפה שיעור תמותה של 42%, ובחולים שנדבקו בווריאנט הדלתא או בווריאנט האומיקרון נצפו שיעורי תמותה של 9% ו-2%, בהתאמה.
זאת ועוד, נמצא כי הסיכון לתסמונת פוסט קורונה בקרב המחלימים ירד מ-46% בעקבות הווריאנט המקורי או אלפא, ל-35% לאחר החלמה מווריאנט הדלתא ו-14% בקרב אלו שנדבקו בווריאנט האומיקרון. החוקרים מציינים כי מאחר וקבלה של חיסוני קורונה הייתה כמעט אוניברסלית בחולים ההמטולוגים, לא ניתן לקבוע האם התוצאים המשופרים משקפים ירידה בפתוגניות של הנגיף, או שהם משקפים את ההשפעה של החיסונים אשר ניתנו באופן רחב.
לסיכום, בעוד שהתמותה והתחלואה נותרו גבוהות יותר בקרב חולים המטולוגיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נתוני החוקרים מצביעים על כך שכעת, הסיכונים האבסולוטיים לכך נמוכים יותר באופן מובהק. החוקרים מוסיפים כי בהתחשב במגמה זו, קיים צורך בכך שהרופאים המטפלים יערכו שיחות עם החולים שלהם בנוגע לסיכונים בעקבות הנגיף, ובשאלה האם להמשיך ולשמור על בידוד חברתי יזום.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
