בסקירת ספרות זו החוקרים העריכו את ההמצאות העולמית והמצאות לידה של נבדקים עם תלסמיה אלפא או בטא משמעותיים מבחינה קלינית. לצורך המחקר נבחרו מחקרים תצפיתיים מתוך מאגרי הנתונים: Embase,יMEDLINE ו-Cochrane שפורסמו בין התאריכים 1 לינואר 2000 ועד ה-21 לספטמבר 2021.
עוד בעניין דומה
מתוך 2,093 מאמרים שנמצאו, 69 מחקרים שפורסמו ב-70 עיתונים תאמו לקריטריוני ההכללה, כולל שישה מאמרים שזוהו בחיפושים מתוך ביבליוגרפיות. ההימצאות המשוערת של תלסמיה הייתה שונה במדינות שונות, ולעיתים נצפתה שונות גם בתוך אותן מדינות. מתוך 23 מאמרים מבוססי אוכלוסין שדיווחו על תלסמיה אלפא (המוגלובין H או הידורפס פטאליס על שם בארט) ו/או תלסמיה בטא (ביניים, מייג'ור ו/או המוגלובין E) משמעותיות מבחינה קלינית, טווח ההימצאות המשוערת (ל-100,000 אנשים) נע בין 0.2 בספרד (בשנים 2014-2017) ועד 27.2 ביוון (בשנים 2010-2015), עבור תלסמיה מכל סוג. טווח ההמצאות המשוערת (ל-100,000 אנשים) של אלפא תלסמיה נע בין 0.03 בספרד (בשנים 2014-2017) ועד 4.5 במלזיה (בשנים 2007-2018); ושל בטא תלסמיה נע בין 0.2 בספרד (בשנים 2014-2017) ועד 35.7-49.6 בעירק (בשנים 2003-2018). בסך הכל נמצא כי ההמצאות המשוערת של תלסמיה תאמה לתבניות המוכרת - שיעורים גבוהים יותר במדינות המזרח התיכון, אסיה ואגן הים התיכון בהשוואה לאירופה וצפון אמריקה. עם זאת, יש לציין כי לא נמצאו הערכות הימצאות מבוססות אוכלוסין של תלסמיה במדינות רבות, ובמדינות עם דיווחים נצפתה שונות רבה בהגדרת המקרים, שיטות האבחון, סוג התלסמיה המדווחת ומידע על צורך בעירויי דם חוזרים.
המידע שנמצא על אודות הימצאות מבוססת אוכלוסין בלידה היה מוגבל. 27 מחקרים דיווחו על הימצאות של תלסמיה מתוך דגימות לא מבוססות אוכלוסין. ככל הנראה, ממצאים ממחקרים אלו לא משקפים נאמנה את ההימצאות הכללית של תלסמיה באותה מדינה מכיוון שברוב המקרים אוכלוסיית המחקר הייתה מסויימת מאוד. על מנת להבין את ההימצאות העולמית של תלסמיה, יש לבצע מחקרים אפידמיולוגיים מבוססי אוכלוסין במדינות רבות.
מסקנת החוקרים הייתה כי במדינות מזרח התיכון, אסיה ואגן הים התיכון יש הימצאות גבוהה יותר של תלסמיה, בהשוואה לאירופה וצפון אמריקה. עם זאת, יש חסר משמעותי של מידע ממדינות רבות שעבורם יש לבצע מחקרים מבוססי אוכלוסין לזיהוי ההימצאות של תלסמיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
