מחקרים

משך הטיפול הכפול עם נוגדי טסיות בחולים עם סיכון לדמם

קיצור משך הטיפול הכפול עם נוגדי טסיות בחולים הנמצאים בסיכון לדמם אשר עברו צנתור הוביל להפחתת אירועי הדימום, וזאת מבלי להגדיל את הסיכון לאיסכמיה

29.10.2023, 14:44
עירוי לחולה המטולוגי. אילוסטרציה

טיפול כפול עם נוגדי טסיות (DAPT: Dual antiplatelet therapy) הניתן לחולים לאחר התערבות כלילית מלעורית (PCI: percutaneous coronary intervention) מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים (MACE: major adverse cardiovascular events) ואת מקרי הפקקת בתומכן (סטנט). עם זאת, משך הטיפול עם DAPT עשוי לעורר דאגה בכל הנוגע לחולים בעלי סיכון גבוה לדימום (HBR: high bleeding risk).

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'PLOS ONE', החוקרים העריכו את ההשפעה של תקופת טיפול קצרה יותר עם DAPT (1-3 חודשים), בהשוואה לתקופה המקובלת (6-12 חודשים), על ההיארעות של דימומים ושל אירועים איסכמיים בקרב חולים שעברו PCI ומוגדרים כ-HBR.

לצורך כך, החוקרים סרקו את מסדי הנתונים MEDLINE,יEmbase ו-CENTRAL עד ל- 18 באוגוסט 2022. בסקירה נכללו ניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) המשווים תקופת טיפול קצרה עם DAPT (1-3 חודשים), לעומת התקופה המקובלת, בקרב HBR PCI. החוקרים העריכו את הסיכון להטיה (RoB) באמצעות ה-Cochrane RoB2, ואת וודאות הראיות באמצעות קריטריוני ה-GRADE. תוצאי המחקר כללו היארעות של MACE, תמותה מכל סיבה, פקקת בתומכן, דימום חמור, וכן משלב של דימום חמור או דימום רלוונטי קלינית שאינו חמור. בנוסף לכך, החוקרים העריכו את הסיכון היחסי ורווח בר-סמך של 95% באמצעות מודל של השפעות אקראיות.

במסגרת הסקירה אותרו בסך הכל 503 מאמרים, כאשר חמישה RCTs (n=7,242) עם סיכון נמוך להטיה נכללו באנליזה. תקופת המעקב החציונית של ה-RCTs עמדה על 12 חודשים. מתוצאות החוקרים עולה כי בהשוואה לתקופת הטיפול המקובלת עם DAPT, קיצור תקופת הטיפול לא הובילה לעלייה ב-MACE (סיכון יחסי 1.02, רווח בר-סמך של 95%, 0.84-1.23), בתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 0.92, רווח בר-סמך של 95%, 0.71-1.20), או באירועי הפקקת בתומכן (סיכון יחסי 1.47, רווח בר-סמך של 95%, 0.73 2.93). תקופה קצרה יותר של הטיפול עם DAPT הובילה להפחתת מקרי הדימום החמור (סיכון יחסי 0.34, רווח בר-סמך של 95%, 0.13-0.90), וכן להפחתת התוצא המשולב של דימום חמור או דימום רלוונטי קלינית שאינו חמור (סיכון יחסי 0.60, רווח בר-סמך של 95%, 0.44-0.81), המתורגם להפחתה של 21 ו-34 אירועים, בהתאמה, לכל 1,000 מטופלים.

לסיכום, בקרב חולים שעברו PCI ומוגדרים כ-HBR, תקופת טיפול של 1-3 חודשים עם DAPT, בהשוואה ל-6-12 חודשים, הובילה להפחתת אירועי הדמם הרלוונטיים קלינית, וזאת מבלי להגדיל את הסיכון למאורע איסכמי. החוקרים מוסיפים כי יש לשקול את קיצור תקופת הטיפול עם DAPT בחולי HBR לאחר PCI.

מקור:

Short dual antiplatelet therapy duration after percutaneous coronary intervention in high bleeding risk patients: Systematic review and meta-analysis. Bainey KR, Marquis-Gravel G, MacDonald BJ, Bewick D, Yan A, et al. (2023) Short dual antiplatelet therapy duration after percutaneous coronary intervention in high bleeding risk patients: Systematic review and meta-analysis. PLOS ONE 18(9): e0291061. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0291061

נושאים קשורים:  אירועים קרדיווסקולריים,  התערבות כלילית מלעורית,  פקקת תומכן,  נוגדי טסיות,  מחקרים
תגובות