מחקרים-Covid-19

עלייה ניכרת בפעילות פקטור 5 במחלת COVID-19 קשה קשורה לפקקת ורידים תסחיפית

חוקרים סבורים כי רמת הפעילות של פקטור 5 בחולי COVID-19 הינו ביו-מרקר להפרעות קרישה

ידוע כי הפרעות קרישה גורמות לתחלואה ולתמותה משמעותיות, בחולים עם COVID-19. עם זאת, המנגנונים לכך אינם ברורים והביו-מרקרים הידועים מוגבלים.

בתחילתה של המגיפה נצפתה פעילות מוגברת של פקטור 5 בחולים עם COVID-19, מה שהוביל את החוקרים לבחון את הפעילות של פקטורים 5, 8 ו-10, בעוקבה של 102 מאושפזים עם COVID-19 שנתנו את הסכמתם להשתתף במחקר. הם בחנו גם נבדקי בקרה שליליים (17) ונבדקי בקרה היסטוריים מהתקופה טרם המגיפה (260-478). עוקבה זו מייצגת מחלת COVID-19 חמורה, עם שיעורים גבוהים של שימוש במכונת הנשמה (92%), קרישים בעירוי (47%), פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי (23%) ותמותה (22%).

החוקרים מצאו כי רמת הפעילות של פקטור 5 הייתה גבוהה באופן מובהק בחולי COVID-19 (רמות חציוניות של 150 יחידות/דציליטר עם טווח בין רבעוני של 34-248), בהשוואה לנבדקי בקרה מההווה (רמות חציוניות של 105 יחידות/דציליטר עם טווח בין רבעוני של 22-161), P <0.001) – נראה כי זה הוא הקשר החזק ביותר ל-COVID-19 מתוך כל הגורמים שנחקרו, כולל פקטור 8, פיברינוגן ודי-דימר. זאת ועוד, נמצא כי לחולים עם COVID-19 ופעילות מוגברת של פקטור 5, עם רמות של יותר מ-150 יחידות/דציליטר, היו שיעורים גבוהים יותר באופן מובהק של פקקת ורידים עמוקה/תסחיף ריאתי (16 מתוך 49, 33%), בהשוואה לחולים עם רמות של 150 יחידות/דציליטר או פחות (7 מתוך 53, 13%), P = 0.03. כמו כן, נמצא כי במסגרת עוקבה זו, רמות פעילות של פקטור 5 היו קשורות לעומס הנגיפי באופן התלוי במין, כאשר ירידה ברמות הפקטור בהמשך הייתה קשורה להתקדמות ל-DICי(Disseminated intravascular coagulation) ומוות.

החוקרים הגיעו למסקנה כי הנתונים שמצאו חושפים הפרעות ניכרות בפעילות פקטור 5 בחולי COVID-19 עם מחלה קשה, מבססים קשרים לביולוגיה של המחלה ולתוצאים הקליניים, כאשר הפקטור הנ"ל הינו מועמד להיות ביו-מרקר לחקירה וטיפול בהפרעות קרישה בחולים אלו.

מקור: 

Stefely, J. A. et al. American Journal of Hematology 2020; 95(12); 1522-1530. https://doi.org/10.1002/ajh.25979

נושאים קשורים:  מחקרים,  19-COVID,  תסחיף ריאתי,  הפרעות קרישה
תגובות